Meguilah
Daf 28a
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חַד בַּר נַשׁ קָאִים מְתַרְגֵּם סְמִיךְ לָעֲמוּדָא. אֲמַר לֵיהּ. אָסוּר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חוּנָה קָאִים מְתַרְגֵּם וְלָא מֵקִים בַּר נַשׁ תַּחְתּוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְנָה עַל יְדֵי סִרְסוּר כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ עַל יְדֵי סִרְסוּר. עָאַל רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי וְעָֽבְדָהּ שְׁאֵילָה. אָֽ֠נֹכִ֠י עוֹמֵד בֵּין י ֨י וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִיא לְהַגִּ֥יד לָכֶם֭ אֶת דְּבַ֣ר י ֨י. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא 28a חַד סְפַר מוֹשִׁט תַּרְגוּמָא מִן גַּו סִיפְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַפֶּה בַפֶּה וּדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִכִתָב בִּכְתָב.
Traduction
R. Samuel b. R. Isaac entra dans une synagogue et vit que l’homme chargé de l’interprétation chaldéenne du texte s’appuyait à la colonne. Cette pose est défendue, lui dit-il; car, comme nos ancêtres ont reçu la Loi avec crainte et respect, de même nous devons envers elle avoir la même attitude respectueuse. R. Hagaï dit que R. Samuel b. R. Isaac entra dans une synagogue et vit l’officiant traduire le texte, sans l’adjonction d’un interprète. Ceci est interdit, lui dit le rabbi; car, comme la Loi nous a été transmise par un intermédiaire (Moïse), de même il faut (à part) un interprète pour la version chaldéenne. R. Juda b. Pazi vint et exposa le même sujet sous forme de question et réponse; il est dit (Dt 5, 5): j’étais placé entre l’Eternel et vous à ce moment pour vous dire la parole divine (de même, entre l’officiant et le public, il y aura un interprète). R. Hagaï raconte aussi que R. Samuel b. R. Isaac entra dans une synagogue et vit un maître d’école lire la version chaldéenne d’après un livre: ce mode de traduire est défendu, lui dit-il, car ce qui a été transmis oralement doit être répété de même (153)Cf. B., Temoura 14b., et ce qui a été mis par écrit devra rester ainsi – (154)'''''' Suivent deux passages traduits: 1º (Pea 2, 4); 2º (Berakhot 5, 4).''''''.
Pnei Moshe non traduit
סמוך לעמודא. היה סומך עצמו בעמוד שהיה שם וא''ל אסור לך שצריך לעמוד בלתי סמיכה שכשם וכו':
חונה. כך שם המתרגם ולא היה מעמיד אחר אצלו כשקורא ומתרגם וא''ל אסור לך שצריך לנהוג בה ע''י סרסור כשם שניתנה ע''י סרסור הוא משה:
ועבדה שאילה וכו'. כלומר שעשאה כשאלה וסמך על המקרא הזה אנכי עומד וגו' וכי לא ידעו זה אלא ללמד שצריך ע''י סרסור:
חד ספר. סופר מלמד תנוקות:
מושט. כמו פושט וקורא תרגום מן הכתב שבספר שלפניו וא''ל אסור לך שהדברים שבע''פ צריך לאומרן בע''פ:
רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. נֶאֶמְרוּ דְבָרִים בְּפֶה וְנֶאֶמְרוּ דְבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין (אֵילּוּ) [אֵיזֶה מֵהֶן] חָבִיבִים. אֶלָּא מִן מָה דִכְתִיב כִּ֞י עַל פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת יִשְׂרָאֵֽל׃ הָדָא אָֽמְרָה. אוֹתָן שֶׁבַּפֶּה חָבִיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. חַד אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָר אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עֲלֵיהֶם וַֽעֲלֵיהֶ֗ם דְּבָרִים הַדְּבָרִים כָּל כְּֽכָל. מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וָאֲגָדָה. וַאֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד ווָתִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הָדָא הוּא דִכְתִיב יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה זֶה֭ חָדָ֣שׁ ה֑וּא. וַחֲבֵירוֹ מֵשִׁיבוֹ. כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ מִלְּפָנֵינוּ׃
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נאמרו דברים בפה וכו'. גרסי' להא בפ''ב דפאה בהלכה ו':
כי על פי הדברים האלה. על אלו דברים הנאמרים בפה כרתי אתך ברית ואת ישראל:
חד אמר אם שימרת מה שבפה וכו'. כלומר דמר דריש להמקרא הזה דכתיבי ביה תרוייהו כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה וגו' ומשמע דעל שתי התורות כרת ברית אתם על שבכתב ועל שבע''פ ודלא כר' שמואל בר נחמן ואידך ס''ל דהואיל וכרת ברית כתיב אצל הדברים שבע''פ משמע שעיקר כריתות הברית בשבילם הוא והלכך דריש מה דכתיב בהאי קרא גם לדברים שבכתב משום קיבול שכר הוא דכתיב והיינו דקאמר כרתי ברית אתך ואת ישראל ולא קאמר אתכם אלא ללמדינו דכמו שאתה משמר ומקיים לשתיהם כך אם יהיו ישראל מקיימים לשתיהם יקבלו שכר כמוך:
תַּנִּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. וְהָא תַנֵּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. אִית לָךְ מֵימַר. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. אֶלָּא מִשֵּׁם [שֶׁאֵין] שְׁנֵי קוֹלוֹת נִכְנָסִין בְּאוֹזֶן אַחַת. תַּנֵּי. שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה. אֵין שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּנָּבִיא. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. קְרָאוֹת בַּתּוֹרָה. אֵין קְרָאוֹת בַּנָּבִיא.
Traduction
vide
תַּנֵּי. אֶחָד קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. לֹא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. לֹא שְׁנַיִם. קוֹרְאִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבְנָבִיא אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם [וְאֶחָד קוֹרֵא] וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם וְלֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבַמְּגִילָּה אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וְהַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִן מַה דַאֲנָן חַמְייָן רַבָּנִן נָֽפְקִין לְתַעֲנִיתָא וּקְרָאֵיי וְלָא מְתַרְגְּמִין הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין הַתַּרְגִּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַף עַל גַּו דְּאַתְּ אָמַר. אֵין הַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. טָעָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
On a enseigné (155)Tossefta, ch. 3., une personne lit le texte de la loi, et l’autre traduit; mais il ne faut pas qu’il y ait un lecteur et 2 traducteurs, ni 2 lecteurs et 1 traducteur, ni 2 lecteurs et 2 traducteurs; de même, pour les Prophètes, il n’y aura qu’un lecteur et un traducteur, non deux, ni pour le texte ni pour la version; mais pour la lecture de la Megila, il peut y avoir indifféremment un lecteur et un interprète, ou un lecteur et 2 interprètes, ou 2 lecteurs et un interprète, ou même deux pour chaque objet. Est-ce que la version chaldéenne est indispensable (sous peine d’invalidité de l’office)? —Non, dit R. Yossa; puisque nous voyons les sages se rendre à l’office pour un jeûne public et lire la Loi, sans autre version; cela prouve que celle-ci n’est pas indispensable. Cependant, dit R. Yossa, bien qu’il soit dit que la version chaldéenne n’est pas indispensable, si l’on s’est trompé, il faut recommencer à partir de l’erreur. – (156)Suit un passage traduit (Bikurim 3, 5), fin..
Pnei Moshe non traduit
אמר ריב''ל עליהם. מיבעי ליה וכתיב ועליהם וכן כל מיבעי ליה וכתיב ככל וכן דברים וכתיב הדברים אלא ללמד מקרא ומשנה וכו' הכל נאמרו למשה מסיני:
וחבירו משיבו כבר היה לעולמים. בקבלת משה מסיני שזכה לשני עולמים ועכשיו זכה זה שנתגלה על ידו ונראה כדבר חדש. והשתא נמי לא קשיא סיפיה דקרא לרישיה דאם כבר היה לעולמים אין זה דבר חדש אלא שהאחד אומר זה וחבירו משיבו זה:
תני. בתוספתא פ''ג. והובא זה לעיל בפ''ה דברכות בהלכה ג':
אמר ר' זעירה. דטעמא הויא מפני הברכה שאי אפשר שיהו שנים מברכין על קריאה אחת ובלא ברכה היאך יקרא בתורה. ופריך הש''ס על טעמיה דר' זעירא והא תני שם בסיפא וכן לא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא וכי אית לך למימר מפני הברכה על התרגום אלא היינו טעמא דרישא ודסיפא משום שאי אפשר לשני קולות שיהו נכנסין לתוך אוזן אחת דתרי קלי לא משתמעי:
תני. תניא אידך דפליג על הברייתא דהתוספתא:
אמר ר' עולא. טעמא דהאי תנא משום דקריאות בתורה כלומר עיקר החיוב מתקנת משה ועזרא שיהו קורין בתורה אבל לא תקנו הם לקרות בנביא וא''כ הואיל דקריאת התורה חובה עליהם יהבי דעתייהו לשמוע אפי' משנים הקורין ובנביא שתקנו חכמים אח''כ להפטרה ואין חובה כל כך עליהם אין שנים קורין. דלא יהבי דעתייהו לשמוע מהם:
תני. אידך אחד קורא בתורה וכו':
ובמגילה. לא איכפת לן ובין אחד קורא וכו' ובין שנים וכו' דאיידא דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי:
והתרגום מעכב. משום דקחשיב בכולה ברייתא נמי לתרגום בעי אם התרגום בדיעבד נמי מעכב או למצוה בעלמא קתני:
ופשיט לה רבי יוסה מן מה דאנן חמיין רבנן נפקין לתעניתא. כשגוזרין על הצבור וקורין ולא מתרגמין מפני טורח התענית ש''מ דאינו מעכב:
טעה. אפ''ה אם טעה בתרגום מחזירין אותו:
Meguilah
Daf 28b
רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִרְמְיָה. חַד מְחַזֵּר. מָנָא. וְחוֹרָנָה מְחַזֵּר. פַּטִּירִין עִם יַרְקוֹנִין. נֹאמַר פַּטִּירִין עִם מְרוֹרִין. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָאָמַר רִבִּי [יוֹנָה]. מָהוּ לַהֲבִיאָן בְּתַמְחוּיִין 28b שֶׁלְכֶּסֶף. הֲוִי דְהוּא מְחַזֵּר. מָנָא. וְיֹאמַר. סַלָּא. רִבִּי פִינְחָס מְחַזֵּר. פַּטִּימִין בְּנֵי תוֹרִין. וְיֹאמַר תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רבי יונה ר' ירמיה וכו'. גרסינן להא לעיל בפ' בתרא דבכורים בהלכה ה':
חד מחזר מנא. תרגום של טנא אמר אחד מנא והחזירו אלא שיאמר סלא כדלקמן ואידך היה מחזיר לאחד שתירגם למצות ומרורין פטירין עם ירקונין ואמר לו שיאמר פטירין עם מרורין:
ולא ידעין. מי מהן היה מדקדק לומר זה ומי מהן לומר לזה:
מן מה דאמר ר' יונה. התם בבכורים לעיל דבעי אם יש להביא בכורים בתמחוין של כסף דדילמא דוקא בטנא קפיד קרא ולא בכלי אחר:
הוי. ש''מ דהוא מחזיר מנא שרבי יונה היה מקפיד להחזירו להמתרגם מנא משום דנסתפק לו אם מותר להביא בכלי אחר אלא ויאמר סלא שזה הוא התרגום של טנא:
ר' פינחס היה מחזיר להמתרגם לתורין ובני יונה פטימין ובני תורין אלא ויאמר תורין ובני תורין. והתרגום שלנו שפנינין ובני יונה ותרגום אחר היה להן בזה:
מְנַיִין לְתַרְגּוּם. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. וַיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר תּוֹרַת. זֶה הַמִּקְרָא. מְפֹרָ֑שׁ זֶה תַרְגּוּם. וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל אֵילּוּ הַטְּעָמִים. וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא זֶה הַמְּסוֹרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ הַהַכְרִיעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ רָאשֵׁי פְסוּקִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אֲפִילוּ רָגִיל בַּתּוֹרָה כְעֶזְרָה לֹא יְהֵא הוֹגֶה מִפִּיו וְקוֹרֵא (כְּמוֹת) [כְּמוֹ] שֶׁנֶּאֱמַר בְּבָרוּךְ. וַמִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַֽאֲנִ֛י כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶ֭ר בַּדְּיֽוֹ׃ וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה בְאַסְייָא וְלֹא הָיָה שָׁם מְגִילָּה כְתוֹבָה עִבְרִית וּכְתָבָהּ מיִפִּיו וּקְרָייָהּ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדְּחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם כָּתַב. כָּתַב אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ פִּיו וְכָתַב אֶת הַשְּׁנִייָה מִתּוֹךְ הָרִאשׁוֹנָה וְגָנַז הָרִאשׁוֹנָה וְקָרא בַשְּׁנִייָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְייָא מִן פִּימִי. רִבִּי חִייָה רַבָּה אָמַר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְייָא בִּתְּרֵין מָנָיי. הֵיךְ עֲבִידָא. זְבַן בִּתְּרֵין מָנָיי זֶרַע דְּכִיתַּן וּזִרַע לֵיהּ וַחֲצַד לֵיהּ וַעֲבַד חַבְלִין וְתָפַשׂ טָבֵיי וְכָתַב כָּל קִרְייָה עִל מַשְׁכֵיהוֹן. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. אַשְׁרֵי (הַגּוֹי) [הַדּוֹר] שֶׁאַתֶּם בְּתוֹכוֹ.
Traduction
D’où sait-on que la version chaldéenne doit faire partie de l’office? C’est que, dit R. Zeira au nom de R. Hananel, il est écrit (Ne 8, 8): ils lurent dans le livre de la Loi divine, c’est le texte; explicite (expliqué), par allusion à la version, en y mettant l’attention, ce qui vise les accents, et ils faisaient comprendre par la lecture, ce qui vise la Massora (mode de comprendre selon la tradition); selon d’autres, ceci vise l’explication des incertitudes (texte douteux), ou selon d’autres les commencements de versets. R. Zeira dit au nom de R. Hananel: fût-on, aussi versé dans le texte biblique qu’Ezra lui-même, on ne doit pas faire la lecture officielle de vive voix (par cœur), comme il est dit de Baruch (Jr 36, 18): De sa bouche il me lit tous ces faits, que j’écris sur un livre à l’encre. Mais n’a-t-on pas enseigné qu’il est arrivé à R. Méir de se trouver en Asie (mineure) sans avoir avec lui une Megila écrite en hébreu, et il l’écrivit de mémoire, puis la lut? C’est un cas de force majeure qui ne prouve rien. Selon d’autres, il écrivit 2 exemplaires, le premier de mémoire, et le second copié du 1er; puis il enfouit celui-ci, et se servit du 2e. R. Ismaël b. R. Yossé dit: je puis écrire tous les textes de mémoire. Je me charge, dit R. Hiya le grand, d’écrire toute la Bible pour 2 talents. Voici comment il entendait opérer: pour cette somme, il achetait d’abord de la semence de lin qu’il semait; plus tard, il le recueillait, en faisait des lacets (filets), prenait des cerfs au piège, les égorgeait selon les règles, et sur leurs peaux écrivait tous les textes de la Loi. Lorsque Rabbi l’entendit, il s’écria: heureuse la génération parmi laquelle vous vivez (grâce à vous, la loi ne saurait se perdre)! –Quelle est la bénédiction à réciter après la Megila?
Pnei Moshe non traduit
מנין לתרגום. הרמז במקרא שצריך לתרגמו:
אלו ההכריעים. הן הקרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי שהן מכריעין הדבר:
אלו ראשי פסוקים. מהיכן הפסוק מתחיל וממילא יודעין היכן מסיים הפסוק שלפניו:
אפילו רגיל תורה כעזרא. הסופר לא יהא הוגה מפיו וקורא אלא מתוך הכתוב שלפניו או שומע מפי הנביא וכותב וקורא כמו שנאמר בברוך מפיו יקרא אלי וגו':
כל קריא מן פומי. שאני בקי כל כך בכל המקרא:
בתרין מניי. בשני מינים שאני מוציא על זה היאך עבידא וכו' וכל הטורחות של זריעה וקצירה ולעשות חבלים ולצוד הצבאים ולשוחטן ולהפשיט עורם ולכתוב עליהם כל המקרא מקבל אני עלי לעשותן שמע רבי ואמר אשרי הדור שאתם בתוכו שרבי ישמעאל בר' יוסי יכול לקרות הכל מפיו ואתה כותב ואין אתם צריכין לא למקרא בכתב ולא לאיש אחר:
כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זַכַּיי טַבְּחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַרָב אֶת רִיבָךְ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתָךְ הַגּוֹאֲלָךְ וְהַמּוֹשִׁיעָךְ מִכַּףְ עָרִצֶיךָ. עַד כְּדוֹן בַּסּוֹף. בַּתְּחִילָּה. הֲרֵי הִיא כְּכָל שְׁאָר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מַה שְׁאָר כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה טְעוּנוֹת בְּרָכָה אַף זוֹ טְעוּנָה בְרָכָה.
Traduction
Selon le boucher Zacaï au nom de R. Yohanan, on dit: ''Sois loué Dieu, qui défend ta cause, qui prend ta vengeance, qui te délivre, qui te secourt de la main de tes tyrans.'' On sait ce qu’il faut dire après la lecture; mais avant de la commencer, on procédera comme pour tous les préceptes de la loi; et comme pour tous on dit une bénédiction (saluant le précepte), il en sera de même pour le devoir de cette lecture. – (157)Suit un long passage traduit (Berakhot 7, 1)..
Pnei Moshe non traduit
כיצד הוא מברך עליה. לבסוף:
בתחלה. מאי מברך:
הרי הוא ככל שאר מצותיה של תורה. שמברכין וצונו לעשות כך וכך וה''נ מברכין אשר צונו על מקרא מגילה דנצטוינו מלאו דלא תסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source